הצהרת דן ורד,לפני מתן גזר הדין,כפי שהופיעה בעיתון מעריב מיום 26-03-1973
הצהרת ורד
דן ורד, אשר במהלך משפטו אפשר לסנגורו , עו"ד רם כספי , לנהל את הגנתו על בסיס משפטי טהור , נטל לידו את ההגנה על עצמו ובזכות "המילה האחרונה" השמיע דברי קטרוג וכתב "אשמה" על המדינה , דברים שכמותם טרם הושמעו בבית משפט ישראלי .
" בתקופה הקרובה תחגוג מדינת ישראל את יום עצמאותה ה-25 , אולם אני שואל – עצמאות למי ושחרור למי ? " פתח דן ורד את אחד הפרקים בנאומו . ובהשיבו לשאלותיו טען שעבור למעלה ממיליון הערבים בישראל ובשטחים ודאי שאין זה לא חג ולא עצמאות . "ובאשר ליהודים... 60 אחוז מהם ומעלה , בני עדות המזרח , מנוצלים כפועלים , סובלים מדיכוי , גרים בתנאים פרימיטיביים , מפגרים בחינוכם ותרבותם . מהי על כן אותה עצמאות שעליהם לחגוג...? "
" זוהי העצמאות של הבורגנות הישראלית אשר החליפה את השלטון הבריטי וממלאת את תפקידו " הוסיף ואמר וכהוכחה לכך הביא את תקנות ההגנה לשעת חירום והתנאים בבתי הכלא בהם שהה , ששרדו מהשלטון המנדטורי .
"ובכן מה השתנה ? במקום האימפריאליזם הבריטי באה הבירוקרטיה הציונית בתמיכת האימפריאליזם האמריקני המדכא את הפועל היהודי והערבי . במקום אדון אנגלי – אדון יהודי שממשיך לקפח ולדכא והופך את הפועל היהודי לשכיר חרב בשירות הבורגנות הישראלית והאימפריאליזם האמריקני ".
במקום אחר אך באותו הקשר , טען ורד כי בפני הציבור בישראל וביחוד בפני מעמד הפועלים והנוער , עומדות עתה שתי אפשרויות :
בשר תותחים לציונים
"האחת" , אמר " לשמש כשכיר חרב ובשר תותחים של ההנהגה הציונית במסעי הכיבוש . השניה להיאבק שכם בשכם עם הפועל והפלח הערבי נגד הציונות ונגד הריאקציה הערבית והאימפריאליזם להבטחת ביטחונם הכלכלי והפיזי "
דן ורד הציג עצמו כקומוניסט וטען , כי אין הוא עומד לפני כס המשפט בגין מעשיו והאישומים המיוחסים לו ("והתובע יודע זאת יותר טוב ממני") אלא משום היותו קומוניסט ונשפט ככזה וכמי שנילחם במאבק משותף של יהודים וערבים .
"אני גאה בעצם היותי אחד הנאשמים ואני מוכן לתת על מעשה זה את הדין ויהיה אשר יהיה " --- אמר.
"אפשר תמיד לאסור קומוניסט אבל אי אפשר לכלוא את הקומוניזם . בעתיד הלא רחוק אני רואה שהמשטר הציוני יצטרך לאסור את כל פועלי נמל אשדוד , עובדי התעופה האזרחית , עובדי השירותים, הדואר ועוד...שהרי לא מזמן שמענו שכל אלה בשביתתם פוגעים בביטחון המדינה ..."
בהסתמכו על כך שהוא קומוניסט , כפר ורד בעצם האפשרות להגדירו "בוגד"
" על מנת לבגוד במשהו " הטעים , "צריך קודם להיות נאמן לו , להיות חלק ממנו ואני אף פעם לא הייתי נאמן למשטר הציוני . אבל לא בגדתי במדינת ישראל" .
לטענתו הוא נאבק למען הצדק והשוויון לטובת העמלים ונגד ניצול מעמד הפועלים
"ובאלה לא בגדתי ולכן איני חש עצמי כבוגד" .
המשטר רוצה לחסלנו
בהתווכחו עם התביעה שאמרה , כי לא על דעות , אלא על מעשים דנים , לגלג דן ורד על ארגון החבלה שבהשתייכות אליו מואשם הוא , ובטון אירוני שאל "איזה ארגון חבלני זה שבמשך 3 שנות קיומו לא השיג אפילו גרם אחד של חומר נפץ . למרות שכביכול נתמך על ידי המשטר שלפי ,המומחה יודע הכל , (הכוונה לאיש הש.ב. שהעיד על המשטר הסורי) יודע על כל יריה וכל פעולה הנעשית בשטחו. ובכן אותו משטר כל יכול וכל יודע לא יכול להעביר לארגון זה חומרי חבלה במשך שלוש שנים וזאת בשעה שמאות פיגועים בוצעו מאז בעזרת חומרי חבלה שהגיעו מעבר לגבול .היכן החבלות אם כן ?" .
ורד גרס שהידיעות שהעביר לא היו בעלות ערך והיו מסוג שכל אדם יודע ולכן לא היה מקום להרשעתו בריגול .
הוא מצא פסול גם בעצם הליכי משפטו וגילה שמלכתחילה התחוללה בנפשו מלחמה פנימית , באם לנהל את הגנתו בדרך המקובלת או להפוך למשפט פוליטי .
"לי עצמי לא היו ספיקות ביחס לתוצאות המשפט . אני וחברי ואלה שיבואו אחרינו נהיה שעירים לעזאזל למען יראו ויראו ...כפי שאחד מחוקרי הגדיר : , הנזק שגרמתם הוא אפסי אבל אתם תשלמו על הנזק הציבורי שגרמתם . לי היה ברור שהמשטר רוצה לחסל את כל מתנגדיו ובראש וראשונה את הקומוניסטים העקביים . אבל אפשרתי לאשתי היקרה ולסניגורי , רם כספי , שאני מודה לו מקרב לב על המערכה האבודה שניהל ולא נואש , לנהל את המשפט כהבנתם " .
בהמשך טען , כי הוא שמע בעצת סניגורו כי הכל תלוי בהתנהגותו – למרות שלא האמין בכך . "אני מוכרח לציין שהשופטים לא איכזבו אותי ". הוא קיטרג על התנהגות השופטים , אשר לדבריו " תמיד התערבו לטובת התובע וכאשר הוא נכשל בחקירתו תפסו השופטים את מקומו וניסו ואף מילאו את תפקידו . הם אפשרו , למשל, לאיש ש.ב לרענן את זכרונו --- ולאחר מכן לצטט עמודים שלמים מן הכתב והאמינו לכל דבריו . כי הרי תפקידם לשמור על ביטחון המדינה . למרות שגילו בורות ולא דייקו , הם לא זכו לחקירה מצד השופטים כמו שאני נחקרתי במטרה להכשילני בכוונה תחילה " .
"הדבר כה ברור לעין שאפילו טיפש יכול לראותו , אולם השופטים בבית משפט זה אינם מסוגלים להתעלות ולנהל את המשפט שלא מהצד הסובייקטיבי שלהם . אין לי טענות כלפיהם ולא היו לי אשליות בנוגע לכך מתחילת המשפט" ,אמר ורד.
לגבי אופן ניהול המשפט אמר עוד , כי הכל התנהל בהתאם למיטב דוגמאות "משפטי הראווה " ( הטלוויזיה במעגל סגור, עשרות השוטרים , המשמר המזוין על העצורים וכו' ) כדי להכין את הציבור לקראת העונש הכבד הצפוי .
פרק מיוחד הקדיש ורד ליחסו אל אהוד אדיב , שלטענתו הייתה מגמה לסכסך ביניהם ," למרות שאני סבור שדרכו של אודי מוטעה מיסודה , מטרותינו זהות והוא נשאר חברי וידידי הטוב גם לעתיד ואני רוצה לנצל הזדמנות זו על מנת להודות לו על שנתן לי הזדמנות להיות אחד משני היהודים הראשונים הנשפטים יחד עם חברים ערבים בשל ניסיון להיאבק במשותף נגד המשטר הציוני . אני גאה על עצם היותי פה " אמר ורד בהתרגשות ניכרת.
"אני גאה להישפט על כך ואיני מתחרט ואני תקווה שפועלים ונוער יהודי רב ילכו בעקבותי . אני נשפט על היותי קומוניסט הנלחם באימפריאליזם ובכלבי השמירה שלו באיזור . אני רואה עצמי קורבן נוסף של מאבק הפועלים בשרשרת קורבנות הקומוניסטים . הרבה פועלים שלמו בחייהם על מנת לקדם את מצבם . אינני רואה עצמי בודד אלא כחלק מעולם גדול ואיני סבור שמצבי עגום כפי ששופטי אמרו כאן".
את נאומו שקרא מן הכתב , סיים בשולחו ברכה לכל הלוחמים למען שחרורו לאומי וסוציאלי בכל העולם ובישראל והמזרח התיכון בפרט .
" המשיכו במאבקכם ואל תירתעו , העזו ותנצחו . תחי המהפכה הסוציאליסטית במזרח התיכון" .